מגנזיום אוקסיד 520 מ״ג

מגנזיוםמינרל המגנזיום משתתף בכ-300 תהליכים פיזיולוגיים, והוא בעל תפקיד מהותי בוויסות רמות הסוכר בדם וויסות שרירי השלד. הוא מסייע לשמור על לחץ דם תקין, מגן על המערכת ההורמונלית בגוף וחיוני לפעילותו התקינה של הלב.

במזון התעשייתי ובמזון הקפוא שאנו אוכלים אין מספיק מגנזיום, ובתהליך הבישול המזון מאבד כ-70% מתכולת המגנזיום. בישראל למשל, צריכת המגנזיום נמצאה נמוכה בכל הגילאים, עפ"י נתוני מב"ת של משרד הבריאות [1]. הסיבה לכך היא צריכת מי שתיה מותפלים שמכילים רק כמויות מזעריות של מגנזיום. גם מי ההשקיה בישראל עוברים התפלה, מה שפוגע בריכוז המגנזיום בתוצרת החקלאית. בנוסף, גם החשיפה לחום ולשמש הישראלית מעודדת הזעה הגורמת לאיבוד מגנזיום מהגוף. גורם נוסף הוא מצבי לחץ ומתח מתמשכים הגורמים לאיבוד מגנזיום בשתן בגלל עלייה ברמת האדרנלין.

גם לגיל יש השפעה על איבוד מגנזיום. ככל שאנו מתבגרים כמות המגנזיום בגוף יורדת וקשה יותר לגוף לספוג אותו ביעילות. גם תרופות שונות ומחלות נלוות כמו סוכרת גורמות לירידה בכמות המגנזיום בגוף.

במחקרים נמצא, שרמות נמוכות של מגנזיום בדם עלולות לגרום לבעיות כרוניות, מחלות לב, לחץ דם גבוה, ובעיות כלי דם [2].

המחקרים מראים, שכאשר ישנה כמות מספקת של מגנזיום שנספג כראוי בגוף, הוא מפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם שחוסמים את העורקים, מעלים את לחץ הדם וגורמים להפרעות קצב הלב [3].

מחקרים נוספים מראים כי מינרל המגנזיום מסייע לשלוט ברמת הסוכר והרגישות לאינסולין אצל חולי סכרת [4] [5].

עוד נמצא במחקרים, כי מגנזיום מסייע בשיפור ביצועי ספורט, כי יש לו חלק מהותי בבנייה ושיקום של השרירים והרקמות לאחר פעילות גופנית בעצימות גבוהה. על פי המחקרים המגנזיום מאפשר לשרירים לקבל אנרגיה ולהתחזק, והוא מקל על התכווצויות והיתפסות שרירים ומסייע בהתאוששות לאחר האימון [6].